שאלות נפוצות

1. אישורים
2. חבילות ומשלוחים
   1. איך לשלוח חבילה לסניף דואר?
   2. איך לשלוח חבילה לבית עסק?
3. אמצעי חירום
   1. מה ההבדל בין המכשירים השונים?
4. מים
   1. מה ההבדל בין האמצעים השונים לטיפול במים?
   2. מה עושים בנוגע למים במדבר?

↑ אישורים

ישנם שלושה אישורים עיקריים שצריך/כדאי בשביל לעשות את כל ה PCT.

↑ אישור הליכה למרחקים ארוכים

בשביל לצעוד לכל אורך השביל, צריך לקבל אישורים שונים מכל מיני פארקים ורשויות טבע מקומיות שנמצאות לאורכו. בלתי אפשרי לדעת שבועות (או חודשים) מראש, מתי תזדקקו לאישור כניסה לאיזה פארק רחוק במעלה השביל. קשה מאוד ליצור קשר עם רשויות מקומיות כאלה תוך כדי צעידה על השביל, בשביל לתאם אישור רלוונטי לימים הקרובים. גם לא תמיד אישור כזה יהיה זמין (ברוב המקומות ישנם מכסות על מספר אנשים שיקבלו אישור, לכל יום). את הבעיות האלה בא לפתור אישור ההליכה למרחקים ארוכים של ה PCTA. האישור הזה מתאים רק למי שמתכנן לצעוד 500 מייל או יותר על השביל. למרות שהאישור מחולק על ידי ה PCTA, אין להם סמכות רשמית. האישור עצמו הוא של ה USFS. מי שמחזיק באישור הזה לא צריך להוציא אישורים נוספים לרוב המוחלט של השביל. לאחרונה, השתנו ההגדרות של כמה פארקים באורגון, והם כן מצריכים אישור מקומי (שאפשר להוציא אותו על השביל).
בשנים האחרונות, בעקבות העליה בפופולריות של השביל, ה PCTA מחלק מספר מוגבל של אישורים כאלה, כתלות במקום ההתחלה, ובתאריך המבוקש. בשיא העונה (בדרך כלל ממרץ ועד יוני) הם מחלקים 50 אישורים להתחלה מהקצה הדרומי. תהליך החלוקה כולל 35 אישורים ליום שמחולקים בסביבות נובמבר, ועוד 15 אישורים שמחולקים בסביבות ינואר.

↑ אישור הדלקת אש בקליפורניה

חוץ מהאישור הזה, בזמן ההליכה בקליפורניה צריך לשאת עליכם גם אישור הדלקת אש בקליפורניה. שימו לב - האישור הזה לא נותן לכם אישור להדליק מדורות בקליפורניה.
בשביל לקבל את האישור הזה צריך לצפות בסרטון ולענות על כמה שאלות אמריקאיות. לאחר מכן צריך להדפיס אותו, ולשאת אותו עליכם. לכל פקח בקליפורניה יש זכות לדרוש מכם להציג את האישור הזה.

↑ אישור כניסה לקנדה

אישור נוסף שמומלץ לעשות לפני השביל (למרות שאפשר להוציא אותו גם תוך כדי הצעדה, טכנית) זה אישור הכניסה לקנדה.
השביל עצמו מסתיים בגבול ארה”ב-קנדה. משם יש שתי אפשרויות להגיע לדרך שממנה אפשר לתפוס טרמפים “החוצה” - רוב האנשים בוחרים להמשיך צפונה 9 מייל אל תוך קנדה, ל Manning Park, ומשם לתפוס טרמפ או אוטובוס לוונקובר. אפשרות נוספת היא לצעוד 30 מייל בחזרה דרומה ל Harts Pass (או לבחור באחד מכמה שבילים אחרים שחוזרים דרומה לכיוון כביש 20).
(Getting to and from the Northern Terminus)
כדי להיכנס לקנדה בסיום השביל (מאחר שאין שם שום מעבר גבול רשמי), צריך לשלוח מראש בקשה לרשויות בקנדה, ולקבל בחזרה את אישור הכניסה החתום. בלעדיו - כשתנסו לצאת מקנדה עלולים לעשות לכם בעיות על זה שאין לכם חותמת כניסה לקנדה בדרכון.
נקודה נוספת שחשוב לדעת - עבור מי שמתכנן לצעוד את השביל מצפון לדרום, אין אפשרות להתחיל ב Manning Park ולצעוד דרומה אל תוך ארה”ב. האפשרות היחידה להתחיל בגבול, היא להתחיל לצעוד מ Harts Pass צפונה, להגיע לגבול, ולהסתובב בחזרה דרומה. אפשרות נוספת - לוותר על 30 המיילים הצפוניים ביותר של השביל.

↑ חבילות ומשלוחים

↑ איך לשלוח חבילה לסניף דואר?

בעיירות הקטנות שנמצאות לאורך השביל, יש כמעט תמיד רק סניף דואר אחד (USPS - United States Postal Service). אפשר לשלוח חבילות ולהזמין מוצרים ישר אליו. בשביל לשלוח חבילה לעצמך לסניף דואר כלשהו, צריך לכתוב עליו את השם המלא שלך, הכתובת של סניף הדואר (שהיא בדרך כלל תכלול רק את שם העיירה ומיקוד), ואז להוסיף c/o General Delivery. החבילה תגיע לסניף הדואר, ותחכה שם עד 30 יום. חשוב מאוד גם להוסיף Please hold for PCT hiker, ETA 05/13/18 (כמובן עם התאריך המתאים לזמן ההגעה המשוער, ולשים לב שהאמריקאים כותבים את החודש לפני היום!)

אז לדוגמה, כדי לשלוח חבילה לעצמי לסניף הדואר ב Mt. Laguna (מייל 41.5 על השביל), אני אכתוב על החבילה

To: Noam Gal
c/o General Delivery
Mt Laguna, CA 91948
Please hold for PCT hiker ETA 04/15/14

לפי מה שהבנתי, בערים “אמיתיות” (יותר מרחוב וחצי, שזה הרוב המוחלט של הערים על ה PCT, לדוגמה), אי אפשר לשלוח ככה לכל סניף דואר, אלא צריך לברר מראש מה הוא הסניף של ה General Delivery שיש בעיר, ולשלוח רק אליו.

הבעיה העיקרית עם סניפי דואר, היא שעות הפתיחה שלהם. לפעמים הם פתוחים קצת בשבת, וכמעט תמיד הם סגורים בימי ראשון.

↑ איך לשלוח חבילה לבית עסק?

בדרך כלל קל יותר לשלוח חבילות לבתי עסק. מקומות כמו הוסטלים או חנויות ציוד טיולים יכולים לקבל את החבילה שלך אליהם, וגם לשמור אותה (לא תמיד ל 30 יום, אגב. כדאי לברר מה כתוב בכל מקום). בחלק מבתי העסק צריך גם לשלם בשביל לאסוף את החבילה (זה בדרך כלל בחורים ממש מרוחקים, שבהם אין גם אופציה של לשלוח לסניף דואר קרוב). כשרוצים לשלוח חבילה לבית עסק, צריך לרשום על החבילה את השם שלך, ואז לרשום c/o Business Name, והכתובת של בית העסק. ואז החבילה תגיע לבית העסק, והם ישמרו עליה.

לדוגמה, כדי לשלוח לעצמי את החבילה ממקודם ללודג’ שב Mt. Laguna, צריך לכתוב על החבילה

To: Noam Gal
c/o Laguna Mountain Lodge
10678 Sunrise Hwy
Mount Laguna, CA 91948
Please hold for PCT hiker ETA 04/15/14

לבתי עסק אפשר הרבה פעמים לשלוח גם ב UPS או FedEx (חברות שליחויות).

אם מזמינים מוצרים מאמזון או מ REI (או אתר אחר), בשלב המשלוח אפשר לראות איזה סוגי משלוחים הם מציעים, ולפי זה לדעת אם צריך להשתמש בכתובת USPS (כתובת דואר רגילה, ואז אפשר לשלוח גם לסניף דואר) או בכתובת UPS או FedEx (ואז כנראה צריך לשלוח לבית עסק כלשהו על השביל).

כל הכתובות, מספרי מיקוד, שעות פתיחה ופרטים נוספים, נמצאים ב Halfmile Trail Notes, ובכל האפליקציות/מקורות מידע אחרים של השביל.

↑ אמצעי חירום

במקרה שמשתמשים באמצעי תקשורת לווינית בשביל לשלוח הודעה “אני בסדר” בכל זמן קצוב, למשפחה/חברים בבית, חשוב מאוד להדגיש בפניהם שיכול להיות שההודעה לא תמיד תגיע ליעד. כל עוד לא התקבלה הודעת SOS, לא צריך להבהל ולא צריך ליצור קשר עם רשויות חירום. לפעמים נמצאים באיזורים בלי קליטה, סתם קרה משהו למכשיר, או ששכחתם לשלוח את ההודעה.

את אמצעי האיתור חשוב לסחוב מחוץ לתיק, בהישג יד. מאובטח לרצועה של התיק או לחגורה שלו. בזמן חצית נחלים מסוכנים יש לנתק אותו מהתיק ולאבטח אותו ישר לבגדים (ללולאת החגורה במכנסיים, לדוגמה), ולחצות כך שבמקרה של נפילה למים התיק ירד מכם בקלות, ואמצעי האיתור ישר עליכם.

↑ מה ההבדל בין אמצעי האיתור השונים?

יש שני סוגים עיקריים של אמצעי איתור לשעת חירום.

• משואת איתור לוויני (PLB - Personal Locator Beacon) - מכשירים אלה משתמשים ברשת לווינים צבאית, ומאפשרים לשלוח הודעת SOS במקרה חירום בלבד. לאחר לחיצה על הכפתור, הם ישלחו את המיקום של המכשיר למרכז החירום, ובנוסף גם ישדרו בתדר אחר לטווח הקרוב, בשביל לעזור לצוות החילוץ לאתר את המיקום המדוייק של המכשיר בשטח, לאחר שהוא כבר הגיע לאיזור.

• מכשירי תקשורת לווינית - מכשירים אלה משתמשים ברשתות מסחריות, ומצריכים תשלום של דמי מנוי חודשיים (לעיתים עם מינימום של שנה). הם מאפשרים לשלוח הודעות טקסט, בנוסף על הודעות SOS במקרה חירום. חלק מהמכשירים יאפשרו לשלוח רק הודעות מוגדרות מראש (“אני בסדר” עם מידע מיקום של המכשיר לרשימת נמענים מוגדרת מראש), וחלקם יאפשרו גם לשלוח הודעות טקסט חופשי לאנשים שבבית, בתוספת תשלום עבור כל הודעה. במכשירים אלה יש גם אפשרות של לשלוח את המיקום שלהם כל כמה דקות, בשביל לאפשר מעקב ברזולוציה גבוהה אחרי המיקום בשטח, אבל זה יצרוך הרבה מהבטריה, ויפגע בשימושיות שלהם לשעת חירום. המכשיר הכי יקר בקטגוריה הזאת, inReach Explorer+, יכול לשמש גם כמכשיר GPS יעודי, לניווט בזמן ההליכה.

* לחלק מהמכשירים יש יכולת לשלוח רק הודעות מוגדרות מראש, ואילו אחרים יכולים לשמש ממש כאמצעי תקשורת בהודעות טקסט עם הבית

הסברים נוספים על ההבדלים בין סוגי המכשירים השונים אפשר למצוא ב OutdoorGearLab

↑ מים

↑ מה ההבדל בין האמצעים השונים לטיפול במים?

ישנן שתי דרכים עיקריות לטפל במקורות מים טבעיים שמוצאים על השביל - סינון או טיהור.

בשביל לסנן מים, משתמשים בדרך כלל בפילטרים. יש פילטרים שיכולים להתלבש על בקבוק או שקית גמישה (Sawyer Squeeze, Sawyer Mini, Katadyn BeFree), ואחרים שמשתמשים במשאבה (MiniWorks EX Microfilter) או בכח המשיכה (AutoFlow Gravity Filter) בשביל להעביר דרכם את המים. פילטרים בדרך כלל יטפלו ביצורים חד-תאיים (הגורמים למחלת ה Giardia, לדוגמה) ובחיידקים. הם לא יעילים כנגד וירוסים שעלולים להיות במים (למרות שדגמים חדשים משתמשים בבקבוקים מיוחדים שאמורים לטפל גם בוירוסים - Sawyer Select). פילטרים גם ינקו את המים מסתם “לכלוכים” שצפים בהם.

בשביל לטהר מים, משתמשים בדרך כלל באמצעים כימיים (Aquamira Water Treatment). הם בדרך כלל יטפלו בוירוסים ובחיידקים, אבל לא תמיד יהיו יעילים כנגד חד-תאיים, ולא ינקו את המים מלכלוך.

יש גם מכשירי טיהור שמבוססים על אור אולטרה-סגול (SteriPEN Ultra) שמטפלים בוירוסים, חיידקים וחד-תאיים (אבל לא מנקים את הלכלוך), ומצריכים שימוש בסוללות.

ההבדלים בין הפילטרים השונים הם במשקל ובמהירות הזרימה של המים דרכם. פילטרים גם נוטים להסתם במשך הזמן, וצריך לדאוג לנקות אותם מידי פעם כדי שהם יעבדו בצורה סבירה. לטיפול כימי יש בדרך כלל קצת טעם לוואי, והוא לא בריא לשימוש לטווח הארוך. טיפול כימי גם לוקח בדרך כלל קצת זמן, עד שהמים יהיו בטוחים לשתיה.

הסברים נוספים על ההבדלים בין האמצעים השונים לטיפול במים אפשר למצוא ב OutdoorGearLab

↑ מה עושים בנוגע למים במדבר?

האתר הכי חשוב שכדאי להכיר בשביל לתכנן כמה מים לסחוב בכל יום, הוא ה Water Report. הוא מתוחזק בעיקר בעונת הצעידה על השביל, והמידע שבו מתעדכן על בסיס נתונים שנאספים ממטיילים אחרים, לאחר שהם עוברים במקורות המים שמתוארים בו. השמות של מקורות המים זהים לשמות הנקודות במפות של Halfmile.

הדרך הכי פשוטה להשתמש במידע שבאתר, היא להיכנס לספרית ה Pacific Crest Trail Water Report Google Docs, על מכשיר הטלפון, לבחור שם בקובץ של המקטע שרלבנטי כרגע, ולאחר מכן להגדיר באפליקציה בטלפון שישמור את הקובץ כ Offline File. במצב זה, בכל פעם שהטלפון יהיה מחובר לאינטרנט (בעיירה, או אפילו סתם על איזה הר עם קליטה אקראית), הוא יעדכן את המידע שבטבלאות למידע המעודכן באתר. כמעט בכל יום על השביל אפשר לעבור לפחות מקור מים אחד, כך שלעיתים רחוקות צריך לסחוב מים ליותר מיום אחד של הליכה, בעזרת תכנון זהיר מאש, ומעקב אחרי המידע המעודכן של ה Water Report.

בנוסף על מים בדרום קליפורניה, כדאי לשים לב שגם בצפון קליפורניה יש כמה מקטעים יבשים ללא מקורות מים טבעיים. ה Water Report מכיל מידע עבור כל השביל, בכל מקרה.